לנוגדי חמצון תפקיד מכריע בשמירה על בריאותנו. בזכות יכולתם לנטרל רדיקלים חופשיים. הם פועלים כמערכת ההגנה הטבעית של הגוף, מפני מצב בו קיים חוסר איזון בין הרדיקליים החופשיים לבין נוגדי החמצון, כתוצאה ממנו עלול להיגרם נזק מצטבר לתאי הגוף.
לחוסר איזון שכזה עלולות להיות סיבות שונות ובהן תזונה לקויה, סביבה רעילה, הליך ההזדקנות הטבעי (ראו טיפים טבעיים לאנטי-אייג'ינג) ועוד. נוגדי חמצון, פועלים על ידי נטרול רדיקלים חופשיים וכך מונעים מהם מלגרום נזק לתאים, ל-DNA ולאיברים חיוניים. נוגדי חמצון מתחזקים ומעודדים את המערכת החיסונית לפעולה. מחקרים רבים מצביעים על כך כי הקפדה על תזונה עשירה בנוגדי חמצון, מסייעת בהפחתת הסיכונים ללקות במחלות כרוניות רבות ובהן הפרעות ניווניות שונות, מחלות לב וכלי דם, בהגנה על בריאות העור ועוד.
מהם נוגדי חמצון?
נוגדי חמצון הוא כינוי כולל למולקולות שונות, אך בעלות השפעה זהה בהגנה על הגוף מפני רדיקלים חופשיים – תוצרים מטבוליים מסוימים בעלי תגובה כימית גבוהה שעלולים לפגוע במולקולות אחרות בתא.
התהליכים המטבוליים המתרחשים בגופנו מובילים לייצור של מוצרים מטבוליים שונים בעלי תגובתיות כימית. למרות שהצטברות מוגזמת של מוצרים מטבוליים אלה עלולה לגרום לנזק, הם חיוניים ובעלי תפקידים קריטיים בתהליכים פיזיולוגיים. אך כשהם נוצרים, עקב השפעות חיצוניות שונות כמו רעלים סביבתיים, אלכוהול ועוד, בכמות גדולה, עלול להיווצר שינוי בתאי הגוף ובחומר הגנטי שלהם.
תאים עלולים לאבד את יכולת התפקוד שלהם, להתנוון או להזדקן מהר יותר. כשהגוף בריא, פועלים בו מנגנונים שונים המגנים על התאים מלחץ חמצוני ובעת הצורך מתקנים אותם. לתיקון או הגנה שכזו נדרש איחוד כוחות של האנזימים וההורמונים של הגוף לצד נוגדי חמצון המסופקים מבחוץ.
כיצד פועלים נוגדי חמצון?
רדיקלים חופשיים הם מולקולות אגרסיביות ולא יציבות שחסר להן אלקטרון. הם גוזלים את החלקיק שחסר להם מתאי גוף בריאים, וכך בעצם פוגעים בתאים הבריאים. זהו תהליך החמצון.
נוגדי החמצון משתקים את המולקולות האגרסיביות והופכים אותן ללא מזיקות. במילים אחרות, על ידי "תרומת" אלקטרון לרדיקלים החופשיים, עוזרים נוגדי חמצון למנוע את השפעתם ההרסנית.
דוגמאות לנוגדי חמצון
נוגדי חמצון במזונות כוללים בין היתר:
וויטמינים
- ויטמין B2 – נמצא בדגנים מלאים, קטניות, שקדים, אגוזים וזרעים, פטריות, ירקות ירוקים עליים,
- וויטמין C – שנמצא בדרך כלל בפירות הדר, פירות יער וירוק עלים
- וויטמין E – באגוזים, זרעים ושמנים צמחיים
- בטא-קרוטן המצוי בגזר, בטטה ובתרד, הופך לוויטמין A ופועל כנוגד חמצון
מינרלים
- סלניום – נמצא באגוזי ברזיל, זרעים, דגנים מלאים, נבט חיטה, פולי סויה, פטריות, שום, בצל ברוקולי
- אבץ – עוף, סלמון, חומוס, עדשים, שעועית שחורה ושעועית לבנה, זרעי דלעת ואגוזי קשיו, שיבולת שועל, קינואה ואורז חום, ביצים (ראו כתבה מלאה בנושא)
- ברזל – ביצים ודגים, קטניות, ירקות ירוקים, סלק, קינואה, אגוזים, טחינה
- פיטוכימיקלים – בצל, תפוחי עץ, ברוקולי, סלרי, חמוציות, ענבים, תה ירוק, פרי הדר, פטרוזיליה, פירות יער
לסיכום
נוגדי חמצון מגנים על גופנו מפני השפעותיהם המזיקות של רדיקלים חופשיים, וכך תורמים נוגדי החמצון למניעת מחלות שונות.
נוגדי חמצון נמצאים במגוון לא מבוטל של מזונות ובהם פירות, ירקות, אגוזים ודגנים מלאים. שילוב מזונות עשירים בנוגדי חמצון בתפריט היומי תומך במערכת החיסון, שומר על בריאות העור ואף מפחית את הסיכון ללקות במחלות כרוניות שונות.